אישור תרגומים בישראל

שלא כמו בשיטות משפט מסוימות, בישראל אין מוסד הידוע בשם “מתרגם מוסמך.” הדרך הרשמית היחידה לאישור נכונות של תרגום בישראל היא באמצעות אישור נוטריוני לתרגום. עם זאת, קיימות מספר דרכים ‘עוקפות’ כדי להימנע מאישור נוטריוני כאשר הוא אינו הכרחי.

מהן האפשרויות?

העיקרון המנחה הוא לנסות לגלות למה זקוק ‘משתמש הקצה’, ובמונח זה אני מתכוון לישות, אדם או מוסד המבקש ממך את המסמך.

אישור נוטריוני הוא דבר יקר, כך שכדאי לוודא האם הוא אכן דרוש.

אישור נוטריוני לנכונות של תרגום יהיה בדרך כלל (אך לא תמיד) ההימור הבטוח ביותר, משום שהוא ‘רמת האישור הגבוהה ביותר’ המוכרת בישראל.

מהו נוטריון בישראל?

ראשית, נוטריון בישראל חייב להיות עורך דין מוסמך שעסק במקצוע של עריכת דין 10 שנים לפחות, ללא הרשעות פליליות ו/או עבירות אתיות חמורות. במילים אחרות, נוטריון בישראל יהיה עורך דין בעל ניסיון ומעמד טוב בקהילה המשפטית.

סמכויות הנוטריון בישראל שונות באופן משמעותי מאלו של נוטריון ציבורי בארצות הברית ו/או נוטריון באירופה היבשתית. שיטת המשפט הישראלית הולכת בעקבות השיטה האנגלית בכל הקשור לסמכויות נוטריון.

נוטריון ישראלי רשאי, בין היתר, לאשר חתימות, העתקים של מסמכים, נכונות של תרגומים ופעולות משפטיות ספציפיות אחרות.בעוד שאת מקצת הפעולות הללו (למשל אישור העתקים ו/או חתימות) רשאים לעשות גם אחרים (למשל עורך דין), על פי החוק, רק נוטריון יהיה מוסמך לעשות פעולות מסוימות, ורק מסמך נוטריוני ניתן לאימות בחותמת ‘אפוסטיל’.

מהו אפוסטיל?

בשל הבדלים בין שיטות משפט שונות בכל הנוגע לרשויות המאשרות מסמכים וסמכויות (כפי שנרמז לעיל), רוב מדינות העולם חתמו על אמנת האג מיום 5 באוקטובר 1961 “לביטול הצורך באימות מסמכי חוץ ציבוריים.”

אמנה זו מפשטת ומסדירה הכרה הדדית בתעודות ואישורים שניתנו בארצות החתומות על האמנה. המשמעות במקרה שלנו היא שמסמך נוטריוני שאומת בתעודת אפוסטיל בישראל אמור להיות מוכר במדינה החתומה על האמנה.

כיצד מקבלים תעודת אפוסטיל?

כל נוטריון מוסמך בישראל ששילם את אגרות הנוטריון נרשם במשרד המשפטים, ופרטיו ודוגמת חתימתו מופיעים ברשומות הממוחשבות של משרד המשפטים.

כדי שמסמך יאומת בתעודת אפוסטיל יש לאשר אותו קודם כל באישור נוטריוני רגיל.

לאחר מכן יש לפנות למשרד החוץ או לנציג הרלוונטי של משרד המשפטים היושב ברוב בתי המשפט. הפקיד הרשמי יצמיד מדבקה נושאת חתימה וחותם בצדו האחורי של האישור הנוטריוני. האגרה בגין אישור אפוסטיל בישראל היא כיום 33 שח (התשלום ייעשה בבולי הכנסה).

האופציות לאישור תרגום

אישור נוטריוני

כאמור לעיל, התרגום ‘הרשמי’ היחיד המוכר בישראל הוא תרגום שקיבל אישור נוטריוני לנכונותו. במקרים מסוימים, הרשויות דורשות תרגום שאומת באישור נוטריוני (למשל, רשם החברות, בית המשפט לענייני משפחה בענייני ירושה, וכו’.)

כיצד יתבצע אישור נוטריוני לנכונות תרגום?

על מנת לאשר תרגום חייב הנוטריון, בלשון החוק, להיות “בעל שליטה טובה” הן בשפה שבה נערך המקור והן בשפה שאליה תורגם.

התרגום יכול להיעשות על ידי הנוטריון עצמו או – כפי שבדרך כלל נעשה – על ידי מתרגם מקצועי (או אפילו הלקוח).

עם זאת, הנוטריון חייב לבדוק ביסודיות את התרגום ולהשוות אותו עם המקור. במקרה הצורך ידרוש הנוטריון כי המתרגם יערוך שינויים במסמך בטרם יאשר את התרגום.

לאחר שהושלם תהליך זה יצרף הנוטריון את האישור הנוטריוני לתרגום.

אישור התרגום יכלול את המסמכים כדלקמן:

  1. המסמך המאשר, שחייב להיות בעברית, אך יכול שיהיה גם בשפה נוספת;
  2. התרגום עצמו;
  3. מסמך המקור (או העתק של המקור) ממנו נעשה תרגום. אם יתבקש, הנוטריון יהיה רשאי לציין באישור שהתרגום נעשה מהמסמך המקורי, אולם אין זו חובה.

לאחר מכן יכרוך הנוטריון את שלושת המסמכים הללו בסרט אדום ויצמיד לו מדבקת חותם אדומה. חותם הנוטריון וחתימתו חייבים להופיע על כל עמוד. בנוסף לחותם כאמור יחתום הנוטריון על האישור בצרוף חותמת הנוטריון.

כמה זה עולה?

חשוב לציין כי התשלום לנוטריון הינו עבור אישור נכונות התרגום, והוא נפרד ושונה מהתשלום עבור התרגום עצמו. במילים אחרות: ברוב המקרים יהיה עליך לשלם הן עבור התרגום והן עבור האישור הנוטריוני.

עלות אישור תרגום נוטריוני נקבעת על פי החוק בהתאם לתעריף קבוע. חשוב לציין כי לנוטריון אסור בהחלט לסטות (‘לטוב או לרע’)מהתעריף הקבוע. נוטריון שסטה מפרוצדורה זו מסתכן באיבוד רישיונו.

התשלום עבור תרגום אינו נקבע על פי החוק.

התעריף הקבוע כאמור נקבע בנוסח דומה לזה של מדרגות מס. הואיל וחישוב העלות של אישור תרגום על פי ‘מדרגות’ עלול להיות מסובך, הכנתי לוח של יחידות נוטריוניות שאותו ניתן להוריד מכאן: יחידות נוטריון.

השאר פרטים ואחד ממתרגמי המשרד המקצועיים ייצור עימך קשר בהקדם